פסק-דין בתיק ב"ל 7206-10-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 28.8.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערערת לא איבדה מכושרה להשתכר (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערערת:

2.1       שגתה הוועדה עת קבעה כי ההגבלות מהן סובלת המערערת אינן אמורות להגביל אותה בהשתלבות בעבודה קלה בלתי מקצועית שאינה מחייבת הכשרה מקצועית. 

2.2       קיימת סתירה בהחלטת הוועדה שקבעה מחד מוגבלת לעבודה בהליכה ועמידה אך מסוגלת לעבודה בישיבה. 

2.3       קביעות הוועדה לעניין סוגי העבודות אותן מסוגלת המערערת לבצע הינן כלליות ואינן מפורטות דיו.

2.4       הוועדה לא התייחסה לנסיבותיה האישיות של המערערת מינה, גילה, השכלתה וסוגי העבודות אותן יכולה לבצע קביעות הוועדה הן כלליות.

3.         טענות המשיב:

3.1       הוועדה מציינת, כי המערערת בת 19, בחורה צעירה מוגבלת ואינה יכולה לעבוד בישיבה מציינת את סוגי העבודות המתאימות הן כאלה שניתן לרכוש תוך כדי ביצוע בתחום החרושת הקלה אריזה והרכבה. מכאן שהוועדה ערה לכך כי המערערת נעדרת השכלה ומבהירה, כי אין צורך בהשכלה בסוגי העבודות שהוצעו.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         במסגרת דיון שהתקיים בתיק בפני כב' הרשמת שגית דרוקר ביום 21.5.13 הסכימה ב"כ המשיב להחזיר עניינה של המערערת לוועדה בציינה כי מפרוטוקול הוועדה לא ניתן לדעת האם עמדו בפניה מסמכים רלוונטיים כגון: דו"ח השיקום, חוות דעת רופא מוסמך לעניין אי כושר.

כמו כן, טענה ב"כ המשיב, כי אין הוועדה מפרטת בצורה מספקת מהן המגבלות הנובעות מהליקויים שנקבעו למערערת וכיצד הם משפיעים על דרגת אי כושרה להשתכר. על כן הסכימה ב"כ המשיב להשיב את עניינה של המערערת לועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 28.8.12 על מנת שתציין אלו מסמכים עמדו בפניה ותפרט מהן ההגבלות הנובעות מהליקויים שנקבעו למערערת והשפעתם על כושרה להשתכר.

7.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור על פי הסכמת המשיב בלבד.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה-28.8.12 שמעה הוועדה את תלונות המערערת ואביה (ראה סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציינו, כי המערערת ניסתה לעבוד מעט עם אביה באולם אירועים אך עבדה מעט מאוד וכחודש אינה עובדת כלל, אינה יכולה לסייע בבית גם לא בהדחת כלים בבית, שוכבת במיטה כל הזמן, סובלת מסחרחורות ועייפות. עברה ניתוח בגיל 10 ומאז סובלת מחוסר איזון וכי מעולם לא קיבלה טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.  

9.         במסגרת הנימוקים לקביעתה (סעיף ו לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

            " תובעת בת 19, אובחנה כסובלת משיתוק עצב הפנים אטרקסיה בינונית ניכרת, פטימס עין שמאל.

            בהופעתה בפני הוועדה התובעת מוסרת כי רוב יומה מנוצל לצרכי שינה בשל עייפות. מתארת קושי בתפקוד אך אינה מוסרת פרטים מהו בדיוק הקושי ומהם המגבלות היומיומיות הקיימות כתוצאה מהליקויים עליהם מתלוננת.

            מדובר בתובעת צעירה אשר עברה ניתוח לכריתת גידול בשנת 2003. כיום קיימות הגבלות אשר מפורטות במסמכים הרפואיים בגין הליקויים מהם סובלת. הגבלות אלה אינן אמורות להגביל את התובעת להשתלב בעבודה קלה בלתי מקצועית אשר אינה מחייבת כל הכשרה מקצועית.